Vayedaber

תַּנֵּי. כָּל הַלְּשָׁכוֹת שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ הָיוּ פְטוּרוֹת מִן הַמְּזוּזָה חוּץ מִלִּשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין שֶׁהִיא דִירָה לַכֹּהֵן גָּדוֹל שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה. אַף הִיא גְזֵירָה גָֽזְרוּ עָלֶיהָ. בִּשְׁעָרֶיךָ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פְּרָט לְשַׁעֲרֵי הַר הַבַּיִת וְהָעֲזָרוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לְרַבּוֹת. מָאן דְּאָמַר. פְּרָט. רִבִּי יְהוּדָה. מָאן דְּאָמַר. לְרַבּוֹת. רַבָּנִן. יְאוּת אָמַר רִבִּי יְהוּדָה. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. בִּשְׁעָרֶיךָ. וְכִי בֵית דִּירָה הֵן. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וְהָתַנֵּי. בִּשְׁעָרֶיךָ. לְרַבּוֹת שַׁעֲרֵי הַמְּדִינָה. וְכִי בֵית דִּירָה הֵן. אֶלָּא שֶׁבָּהֶן נִכְנָסִין לְבֵית דִּירָה. וְהָכָא שֶׁבָּהֶן הָיוּ נִכְנָסִין לְבֵית דִּירָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

התיב ר' יוסי בר' בון. ומאי קושיא והתני בשעריך לרבות שערי המדינה ותיקשי נמי וכי בית דירה הן. אלא לאו דהיינו טעמא שבהן נכנסין הן לבית דירה ולפיכך חייבין והכא נמי לשערי הר הבית והעזרות דקאמרי לרבות לחיובא היינו טעמא שבהן נכנסין הן לבית דירה שיש לשכות שהן בית דירה וכגון של כ''ג וכל לשכות דפטורין אותן שאינן לבית דירה הן:

בשעריך אית תניי תני בשעריך. שלך פרט לשערי הר הבית והעזרות דלאו שלך הן ואית תנא תני דבשעריך לרבות הוא דכל הנקרא שער חייב במזוזה ומפרש דהני תנאי כהני תנאי דמ''ד פרט כר' יהודה ס''ל דפטורין הן ולשכת פלהדרין מדרבנן ומשום גזירה ומ''ד לרבות כרבנן ס''ל דכל שיש בה בית דירה חייבת:

יאות אמר רבי יהודה. דבשעריך שלך משמע ומ''ט דרבנן בשעריך וכי בית דירה הן והיאך אתה מרבה מבשעריך לשערי הר הבית והעזרות דלאו בית דירה הן:

אף היא גזירה גזרו עליה. דס''ל לר' יהודה דירה בעל כרחה היא ולאו שמה דירה אלא משום גזירה שמא יאמרו כ''ג חבוש בבית האסורין הוא שאין לו מזוזה:

פִּירֵשׁ בֶּן בַּתִירָה. שֶׁמָּא יָבוֹא עַל אִשְׁתּוֹ נִידָּה וִידָּחֶה כָּל שִׁבְעָה. וְיִשְׂרָאֵל חֲשׁוּד'ִין עַל הָנִּידּוֹת. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה. אָֽמְרָה לוֹ. נִטְמֵאתִי פִּירַשׁ מִיָּד חַייָב. שֶׁיְּצִיאָתוֹ הֲנָייָה לוֹ כְּבִיאָתוֹ׃ אַשְׁכָּחַת אֲמַר. מַן דְּאָמַר. רִבִּי יוֹחָנַן. צְרִיכָה לְבֶן בַּתִירָה. מָאן דְּאָמַר. בֶּן בַּתִירָה. צְרִיכָה לְרִבִּי יוֹחָנַן. אִילּוּ אָמַר רִבִּי יוֹחָנַן וְלֹא אָֽמְרָהּ בֶּן בַּתִירָה הֲוִינָן אָֽמְרִין. יְשַׁמֵּשׁ מִיטָּתוֹ וְיָשֵׁן לֹו בְּלִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין. הֲוֵי צוֹרְכָה לַהִיא דְאָמַר בֶּן בַּתִירָה. אִילּוּ אָֽמְרָהּ בֶּן בַּתִירָה וְלֹא אָמַר רִבִּי יוֹחָנַן. הֲוִינָן אָֽמְרִין. יִפְרוֹשׁ מִמִּיטָּתוֹ וְיָשֵׁן לֹו 4b בְתוֹךְ בֵּיתוֹ. הֲווֵי צוֹרְכָה לַהִיא דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנַן. וְצוֹרְכָה לַהִיא דְאָמַר בֶּן בַּתִירָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

פירש בן בתירה. אמתני' קאי ותוספתא היא בריש מכלתין וה''ג שם למה מפרישין כ''ג מביתו ללשכת פלהדרין פי' ר' יהודה בן בתירה שאם תמצא אשתו ספק נדה ויבא עליה ונמצא טמא שבעת ימים:

וישראל חשודין על הנדות. בתמיה ואף לגי' התוספתא וכי חשוד הוא לבא על ספק נדה:

כהאי אלא כהאי דתנינן תמן בפ''ב דשבועות היה משמש עם הטהורה וכו' וכלומר דה''נ חיישינן לכ''ג שמא תטמא בשעת תשמיש:

אשכחת אמר וכו'. כשתמצא לומר ולדקדק תראה דמאי דאמר ר' יוחנן לטעמא דפרישה דילפינן ממלואים צריכה עוד לטעמא דבן בתירה וכן לטעמא דבן בתירה צריך נמי לטעמא דרבי יוחנן כדמפרש ואזיל:

אילו אמרה ר' יוחנן לטעמיה בלחוד וכו' הוינן אמרין ישמש מטתו וישן לו בלשכת פלהדרין. כלומר ישמש מטתו בביתו וילך לו לישן בלשכת פלהדרין דמקיים מצות פרישה בזה הוי דצריך נמי לטעמא דבן בתירה ואי מטעמא דבן בתירה לחוד הוינן אמרין יפרוש ממטתו שאינו צריך לפרוש אלא מתשמיש המטה ויכול הוא לישון בתוך ביתו הוי דצריכה לטעמא דתרוייהו:

תני. בתוספתא פ''ק כל לשכות וכו':

חוּלְדַּת הַמּוּלִים חַייֶבֶת בִּמְזוּזָה. חֲלוֹן שֶׁהוּא אַרְבַּע עַל אַרְבַּע שֶׁעֲבָדִים יוֹשְׁבִין שָׁם וּמֵנִיפִין לְרִבּוֹנֵיהֶם חַייָבִין בִּמְזוּזָה. לוּלִים אֵילּוּ עַל גַּב אִילּוּ חַייָבִין בִּמְזוּזָה. הֵן דּוּ דָרַס אַסְקוּפְּתָּא אֲרָעִייָתָא. רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה מִצְטָעֵר דְּלָא חֲמָא לוּלָא דְרִבִּי אִילַיי דַּהֲווְה עֲבִיד מִן דַּעְתּוֹן דְּכָל רַבָּנִן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

דהוה עביד מדעתון דכל רבנן. שהיה עשוי לפי דברי הכל שהסכימו עמו והיה מצטער על שלא היה רואה אותו היאך היה נוהג במזוזה:

הן דהוא דרס אסקופתא ארעיתא. כלומר שהרי בכ''מ שדורס על האיסקופה התחתונה הוא דורס לעלות למעלה. א''נ דכל אסקופה של כל עליה ועליה כאסקופה התחתונה היא נחשבת ודרך ביאתך להם היא ולפיכך כל אחד ואחד חייבין במזוזה ואינן יוצאין י''ח במזוזה של הבית התחתון:

לולים וכו'. עליות זו למעלה מזו מלשון ובלולים יעלו (מלכים א ה):

חלון שהוא ד' על ד'. ופתוח לבית שהעבדים יושבין שם וכלי המנפה בידם ומניפין לרבוניהם לעשות להם ריח ולגרש הזבובים חייבין במזוזה דכבית דירה הן:

חולדת המולים. מלישנא דמתני' פ''ק דמדות שני שערי חולדה מן הדרום והיתה שם לשכה נקראת חולדת המולים שהמולים מצניעין כלי המילה בתוכה וכבית דירה היא וחייבת במזוזה וגרסי' להא נמי לקמן בפ''ד דמגילה:

לְלִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין. אַבָּא שָׁאוּל הָיָה קוֹרֵא אוֹתָהּ לִשְׁכַּת בּוּלֶווטִין. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ לִשְׁכַּת בּוּלֶווטִין. וְעַכְשָׁיו קוֹרִין אוֹתָהּ לִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין. פְּרֳאִיֵּתֵין מִילָּא עֲבֵידָא. בְּרִאשׁוֹן שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁין הוּא וּבְנוּ וּבֶן בְּנוּ. שִׁימְּשׁוּ בוֹ שְׁמוֹנָה עָשָׂר כֹּהֲנִים. אֲבָל בַּשֵּׁינִי עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ נוֹטְלִין בְּדָמִים. יֵשׁ אוֹמְרִים. שֶׁהָיוּ הוֹרְגִין זֶה אֶת זֶה בִכְשָׁפִים. שִׁימְּשׁוּ בוֹ שְׁמוֹנִים כֹּהֲנִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שְׁמוֹנִים וְאֶחָד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שְׁמוֹנִים וּשְׁהַיִם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שְׁמוֹנִים וְשָׁלֹשׁ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ. וּמֵהֶן שִׁימְּשׁוּ שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק אַרְבָּעִים שָׁנָה. אָמַר רִבִּי אָחָא. כְּתוּב יִרְאַ֣ת יי תּוֹסִ֣יף יָמִ֑ים. אֵילּוּ כֹהֲנִים שֶׁשִּׁימְּשׁוּ בַבַּיִת הָרִאשׁוֹן. וּשְׁנ֖וֹת רְשָׁעִ֣ים תִּקְצוֹרְנָה׃ אֵילּוּ שֶׁשִּׁימְּשׁוּ בַבִּנְייָן הַשֵּׁינִי. מַעֲשֶׂה בְאֶחַד שֶׁשִּׁילַּח בְּיַד בְּנוֹ שְׁתֵי מִידּוֹת שֶׁלְכֶּסֶף מְלֵיאוֹת כֶּסֶף וּמְחוּקֵיהֶן כֶּסֶף. וּבָא אַחֵר וְשִּׁילַּח בְּיַד בְּנוֹ שְׁתֵי מִידּוֹת שֶׁלְזָהָב מְלֵיאוֹת זָהָב וּמְחוּקֵיהֶן זָהָב. אָֽמְרוּ. כָּפָה הַסִּיח אֶת הַמְּנוֹרָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אמרו כפה הסיח את המנורה. שיח. החמור הפך המנורה ודרך משל היא על שם שהשני ששילח זהב לשוחד נצח את הראשון:

על שהיו נוטלין. הכהונה בדמים שנותנין להמלך:

בראשון. בבית הראשון:

פראידתין מילא עבידה. לשון כינוי הוא ושם דבר עשוי הוא ולאו שמה ממש אלא כזה המכנה בשם חדש מאליו לגנאי פראידתין פחותים פרא היא בלשון הש''ס הזה:

ועכשיו. אחרי שקילקלו מעשיהם הן קוראין אותה לשכת פלהדרין וכו' כלומר לשון גנאי ושפלות:

לשכת בלווטין. לשון שרים וחשיבות:

יָכוֹל יְהֵא מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. תַּלְמוּד לוֹמַר תַּחְתָּ֛יו מִבָּנָי֭ו. אֵת שֶׁבְּנוֹ עוֹבֵד תַּחְתָּיו [מֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה.] יָצָא מְשׁוּחַ מִלְחָמָה שֶׁאֵין בְּנוֹ עוֹבֵד תַּחְתָּיו. וּמְנַיִין לִמְשׁוּחַ מִלְחָמָה שֶׁאֵין בְּנוֹ עוֹבֵד תַּחְתָּיו. תַּלְמוּד לוֹמַר שִׁבְעַ֣ת יָמִׄים יִלְבָּשָׁ֧ם הַכֹּהֵ֛ן תַּחְתָּי֖ו מִבָּנָי֑ו. אֶת שֶׁהוּא בָא אֶל אוֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקּוֹדֶשׁ בְּנוֹ עוֹמֵד תַּחְתָּיו. יָצָא מְשׁוּחַ מִלְחָמָה שֶׁאֵינוֹ בָא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקּוֹדֶשׁ. וּמְנַיִין שֶׁהוּא מִתְמַנֶּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל. [שֶׁנֶּאֱמַר] וּפִֽינְחָ֣ס בֶּן אֶלְעָזָׄר נָגִ֙יד הָיָה֧ עֲלֵיהֶ֛ם לְפָנִ֖ים יְי עִמּֽוֹ׃ רִבִּי יוֹסֵי כַּד הֲוָה בָעֵי מְקַנְתְּרֵהּ לְרִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יּוֹסֵי הֲוָה אֲמַר לֵיהּ. לְפָנִ֖ים עִמּֽוֹ׃ בִּימֵי זִמְרִי מִיחָה. וִבִימִי פִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה לֹא מִיחָה.

מַעֲשֶׂה בְשִׁמְעוֹן בֶּן קִמְחִית שֶׁיָּצָא לְדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ (עַרְבִי) [עֶרֶב יוֹם הַכִּיפּוּרִים]. וְנִתְּזָה צִינּוֹרָה שֶׁלְּרוֹק מִפִּיו עַל בְּגָדָיו וְטִימַּתּוּ. וְנִכְנַס יְהוּדָה אָחִיו וְשִׁימֵּשׁ תַּחְתָּיו בִּכְהוּנָה גְדוֹלָה. וְרָאָת אִימָּן שְׁנֵי בָנֶיהָ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים בְּיוֹם אֶחָד. שִׁבְעָה בָנִים הָיוּ לָהּ לְקִמְחִית וְכוּלָּן שִׁימְּשׁוּ בִכְהוּנָּה גְדוֹלָה. שָֽׁלְחוּ חֲכָמִים וְאָֽמְרוּ לָהּ. מַה מַעֲשִׂים טוֹבִים יֵשׁ בְּיָדָךְ. אָֽמְרָה לָהֶן. יָבוֹא צָלַי אִם רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי שְׂעָרוֹת רֹאשִׁי [וְאִימְרַת חָלוקִי] מִיָּמַיי. אָֽמְרוֹן. כָּל קִמְחַיָּא קֶמַח. וְקִמְחָא דְקִימְחִית סוֹלֶת. וְקָֽרְוּן עָלָהּ כָּל כְּבוּדָּ֣ה בַת מֶ֣לֶךְ פְּנִ֑ימָה מִמִּשְׁבְּצ֖וֹת זָהָ֣ב לְבוּשָֽׁהּ׃

עָבַר זֶה וְשִׁימֵּשׁ זֶה. הָרִאשׁוֹן כָּל קְדוּשַּׁת כְּהוּנָּה עָלָיו. הַשֵּׁינִי אֵינוֹ כָשֵׁר לֹא לְכֹהֵן גָּדוֹל וְלֹא לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עָבַר וְעָבַד עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁירָה. עֲבוֹדָתוֹ מִשֶּׁל מִי. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מַעֲשֶׂה בְּבֶן אִילֵּם מִצִּיפֹּרִין שֶׁאִירַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וְנִכְנַס בֶּן אִילֵּם וְשִׁימֵּשׁ תַּחְתָּיו בִּכְהוּנָה גְּדוֹלָה. וּכְשֶׁיָּצָא אָמַר לַמֶּלֶךְ. אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ. פָּר וְשְׂעִיר שָׁלְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מִשֶׁלִּי הֵן קְרֵיבִין אוֹ מִשֶּׁלְכֹּהֵן גָּדוֹל. וְיָדַע הַמֶּלֶךְ מָה הוּא שׁוֹאֲלוֹ. אָמַר לוֹ. בֶּן אִילֵּם. אִילּוּ לֹא דַּייֶךָּ שֶׁשִּׁימַּשְׁתָּה שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. וְיָדַע בֶּן אִלֵּם שֶׁהוּסַּע מִכְּהוּנָּה גְּדוֹלָה.

מַתְקִינִין לֹו כֹהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו שֶׁמָּא יֶאֱרַע בּוֹ פְסוּל. מַה. מְיַיחֲדִין לֵיהּ עִימֵּיהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. מֹשֶׁה. דְּאִין מְיַיחֲדִין לֵיהּ עִימֵּיהּ דּוּ קְטַל לֵיהּ. אוֹתוֹ. אוֹתוֹ מוֹשְׁחִין וְאֵין מוּשְׁחִין שְׁנַיִם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי אֵיבָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ר חגיי משה וכו'. כצ''ל משה בשבועה הוא וכך היה דרכו של ר' חגיי בכ''מ לומר בלשון שבועה זו כמו שתמצא בפ''ד דדמאי ובכמה מקומות והבאתי בריש פ''ב דסנהדרין וכך הוא בפ''ג דהוריות. וגרסי' שם בהלכה ב' לכל סוגיא דכאן עד ונעשיך אב בית דין לישראל. וכן לקמן בפרק קמא דמגילה בהלכה ט' עיין שם ותמצא מבואר והגי' הברורה מכאן ומכאן:

מה מייחדין ליה עמיה. אם כהן זה שמתקינין לו מהו שצריך ג''כ פרישה ומייחדין ליה עם הכ''ג בלישכה:

מָצָאנוּ שֶׁלֹּא חָרֵב הַבַּיִת בָרִאשׁוֹנָה אֶלָּא שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים עֲבוּדָה זָרָה וּמְגַלִּים עֲרָיוֹת וְשׁוֹפְכֵי דָמִים. וְכֵן בַּשֵּׁינִי. רִבִּי יוֹחָנָן בַּר תּוֹרְתָא אָמַר. מָצָאנוּ שֶׁלֹּא חָֽרְבָה שִׁילֹה אָלָּא שֶׁהָיוּ מְבַזִּים אֶת הַמּוֹעֲדוֹת וּמָחַלְלִין אֶת הַקֲּדָשִׁים. מָצָאנוּ שֶׁלֹּא חָרֵב הַבַּיִת בָרִאשׁוֹנָה אֶלָּא שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים עֲבוּדָה זָרָה וּמְגַלֵּי עֲרָיוֹת וְשׁוֹפְכִין דָמִים. אֲבָל בַּשֵׁינִי מִַכִּירִין אָנוּ אוֹתָם שֶׁהָיוּ יְגֵיעִין בַתּוֹרָה וּזְהִירִין בַּמִּצְוֹת וּבְמַעְשְׂרוֹת וְכָל ווֶסֶת טוֹבָה הָֽיְתָה בָהֶן. אֶלָּא שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִין אֶת הַמָּמוֹן וְשׂוֹנְאֵין אֵילּוּ לָאֵילּוּ שִׁנְאַת חִנָּם. וְקָשָׁה הִיא שִׁנְאַת חִנָּם שֶׁהיא שְׁקוּלָה כְנֶגֶד עֲבוּדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָמִים. דְּלֹמָה. רִבִּי זְעוּרָה וָרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרִבִּי אָבוּנָה הֲווֹן יָֽתְבִין אָֽמְרִין. בְּיוֹתֵר שֶׁבָּרִאשׁוֹן נִבְנֶה וּבַשֵּׁינִי לֹא נִבְנֶה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. הָרִאשׁוֹנִים עָשׂוּ תְשׁוּבָה. וְהַשְּׁנִיִים לֹא עָשׂוּ תְשׁוּבָה. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. הָרִאשׁוֹנִים 5a נִתְגַּלֶּה עֲווֹנָם וְנִתְגַּלֶּה קִיצָּם. הַשְּׁנִיִים נִתְגַּלֶּה עֲווֹנָם וְלֹא נִתְגַּלֶּה קִיצָּם. שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי אֶלִיעֶזֶר. דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים כְּשֵׁרִים מִן הָרִאשׁוֹנִים. אָמַר לָהֶן. עֵידֵיכֶם בֵּית הַבְּחִירָה יוֹכִיחַ. אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱבִירוּ אֶת הַתִּקְרָה. וַיְגַ֕ל אֵ֖ת מָסַ֣ךְ יְהוּדָ֑ה. אֲבָל אָנוּ פְעַפָּעְנוּ אֶת הַכְּתָלִים. הָ֭אֹ֣מְרִים עָ֤רוּ ׀ עָ֑רוּ עַ֝֗ד הַיְס֥וֹד בָּֽהּ׃. אָֽמְרוּ. כָּל דּוֹר שֶׁאֵינוֹ נִבְנֶה בְיָמָיו מַצֲלִין עָלָיו כְּאִילּוּ הוּא הֶחֱרִיבוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אבותינו העבירו את התקרה. כלומר עונם גרמה לקלקל התקרה בלבד כמו שנאמר ויגל את מסך יהודה מלשון סכך ותקרה אבל אנו פעפענו קלקלנו את הכתלים ועל שם האומרים וגו' וזה גרם עונותינו:

עידיכם. תנו מידיכם בבית הבחירה והוא יוכיח שחזר לראשונים ועדיין לא חזר לאחרונים:

והשנים נתגלה עונם. כלומר וכי נתגלה לנו עונם בכתוב ולפיכך לא נתגלה ג''כ קיצם. א''נ לא נתנלה עונם גרסי':

אמר ר''ז. היינו טעמא הראשונים עשו תשובה וכו':

דלמא. מעשה בר' זעירא וכו' ואמרינן ביותר היא השנאת חנם מג' עבירות הללו שהרי בראשון שחרב נבנה ובשני לא נבנה אלמא קשה היא ביותר:

וכל ווסת. כל מדה טובה היה להם:

וכן בשני. אם היה כך בבית שני ועל זה קאמר ר' יוחנן בן תורתא דלא כך הוא אלא מצאנו וכו':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source